רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2010

אמנון רובינשטיין, כניסה נפרדת, זמורה ביתן, 2009.

תמונה
בדרך כלל אני לא חסיד של סיפורים קצרים, אני מעדיף רומנים בהם הדמויות נבנות עמוד אחר עמוד. אולם יחד עם זאת סקרנותי התעוררה לנוכח ספרו החדש של אמנון רובינשטיין (המוכר יותר כמשפטן וכפוליטיקאי ופחות כסופר, למרות שזהו ספרו הרביעי), "כניסה נפרדת". חשבתי שיהיה מעניין לראות כיצר אדם בעל ניסיון עשיר ומגוון כשל רובינשטיין יתאר את החברה הישראלית של ראשית שנות האלפיים.
הספר, "כניסה נפרדת", מורכב משמונה עשר סיפורים קצרים המגוללים מגוון רחב של אירועים המתרחשים בפינות שונות של ההוויה הישראלית. סטודנט ערבי השוכר חדר בדירתה של קשישה ערירית בראשית ימיה של האינתיפאדה השניה. אב גרוש המבקר את ילדיו. אשה החושדת שנסיעותיו של בעלה מהוות אך כסות לבגידותיו. גיבור מלחמה המנסה להתחקות אחר עקבותיו של חייל אלמוני ועוד מגוון רחב של אירועים וגיבורים המאכלסים את חיי היום יום בישראל. תחומי הכתיבה המרובים של רובינשטיין ראויים לציון, וזאת משום שכל אדם שניסה את כוחו בכתיבה יודע עד כמה קשה להיכנס לעולמם של הדמויות המרכיבות את הסיפור. הדבר קשה על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בסיפורים קצרים אשר בכל אחד ואחד מה…

ברנהארד שלינק, סוף שבוע אחד, כנרת-זמורה ביתן, 2010

תמונה
בשנות נעורי צבעתי את התרבות וההיסטוריה הגרמנית בצבעי המפלגה הנאציונאל סוציאליסטית. השפה הגרמנית בה כתבו היינה ושילר נשמעה לי כאוסף רנדומאלי של פקודות הניתכות בזעם. תרבות בת מאות שנים נמחקה ואת מקומה תפסה פרספקטיבה מצומצמת של שתים עשרה שנותיו של השלטון הנאצי. תפיסה זו שלטה בעולמי עד שהתחלתי את לימודי במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון. במהלך לימודי התוודעתי לפילוסופים כקאנט והגל, הוקסמתי מהאפוטימיות שנישאה בכתיבהם של הוגי האידיאליזים הגרמני שהאמינו באמת ובתמים שרוח הנאורות תוכל לשחרר את האדם מכבלי הבורות ולחולל שינוי במציאות הפוליטית. התפכחתי מאידיאל החופש של הנאורות באמצעות כתביהם של חברי אסכולת פרנקפורט. העושר התרבותי שאיננו קשור כלל ועיקר לאנטישמיות, לחוקים מגבילים ולרציחות המוניות עורר את סקרנותי. וכך בהדרגה התחלתי לצרוך תרבות גרמנית: ספרי פרוזה, מוזיקה פופולרית וקולנוע. במסגרת זו התוודעתי לסופר הגרמני, ברנהארד שלינק מחבר הספרים, נער קריאה, (זמורה ביתן, 1998) וסוף שבוע אחד (זמורה ביתן, 2010).
בספרו האחרון מתאר שלינק מערכת היחסים בין עשרה חברים לספסל הלימודים הנפגשים בבית חווה מ…

פאולו ג'ורדנו, בדידותם של המספרים הראשוניים, כתר 2010

תמונה
שעות הפנאי המעטות, המחירים האטרקטיבים והמבחר העצום הופכים את חווית הקניה לחוויה מורכבת בה אתה חש בפספוס מתמיד. מלבד עזרתן של מוכרות חינניות שבדרך כלל ממליצות על פי שיעורי העמלות הניתנות להם, ניצבים לעזרתך מדורי הספרות ורשימת רבי המכר הפותחים בפניך חלונות לעידכונים האחרונים בעולם הספרות. כך הגעתי לספרו של פאולו ג'ורדנו, בדידותם של המספרים הראשונים, המככב כבר מספר שבועות ברשימת רבי המכר בישראל.
במרכז ו של הרומן ניצבות שתי דמויות מתיה ואליצ'ה החיות את החיים במעין ריחוק מתמיד. המקנה להם נקודת מבט ייחודית על המציאות. ג'ורדנו מוליך את הקורא לאורך ציר הזמן, אשר ראשיתו בנקודת פתיחה בה כל אחת מהדמויות מתעצבת כדמות עצמאית ואחריתו בפגישתם של שתי הדמויות כמבוגרים. לאורך הדרך נפגש הקורא עם שלל אירועים חברתיים (חתונה, מסיבות, ארוחות ערב) בהם מתפקדים השניים כנוכחים נפקדים. כלומר מוגבלותם החברתית איננה מאפשרת להם לנהוג באופן המקובל, ולכן סיטואציות חברתיות שאינן זוכות בדרך כלל להתייחסות מקבלות פרשנות חדשה ומעניינת, המציבה את הקורא לא פעם בתחושה של מבוכה.
נדבך נוסף הזוכה להדגשה בספרו של ג&…

קרלו שטרנגר, אני פרויקט מיתוג- אינדבידואליות ומשמעות בעידן הגלובלי,כינרת-זמורה ביתן, 2010

תמונה
במבט לאחור קצת קשה לי להסביר מדוע בחרתי לפנות לאחר שירותי הצבאי ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה. האמת, עד לאוניברסיטה כמעט ולא קראתי ספרות פילוסופית וידיעותי בדבר המקצוע בו אני הולך להשקיע שלוש שנים מחיי היו בגדר כותרות. התקופה של תחילת הלימודים זכורה לי בעיקר כתקופה של הלם תרבותי, שמות מונחים ואינספור מושגים ושאלות שכלל לא עלו על דעתי סחררו את ראשי. חלק ניכר מהשיעורים ניתחו עלי כממטרים עזים המציפים את הקרקע ואינם נקלטים בה. למען האמת רק לקראת סוף לימודי התחלתי לחוש שעולם הדעת הפילוסופי אליו נחשפתי אכן מעצב את תפיסת עולמי. כיום שלוש שנים לאחר סיום התואר כאשר אני מביט לאחור אני נדהם לראות עד כמה תפיסת עולמי עוצבה והושפעה על ידי ההרצאות והספרים שקראתי במחלקה לפילוסופיה. לצערי במציאות חיי אין לי את הפנאי הנפשי לשוב ולהתעמק בדיונים פילוסופים המצריכים התנתקות מהכאן והעכשיו ופניה אל עבר מציאות קצת יותר אבסטרקטית.
ספרו של קרלו שטרנגר,"אני, פרוייקט מיתוג",הצליח לחבר בין חיי היום יומים לבין מצע תיאורתי עשיר שבדרך כלל נחשף לעיניה של קהילת חוקרים מצומצמת הנהנת לתבל את שיחותיה במושגים ההו…