דילוג לתוכן הראשי

האנס פאלאדה, לבד בברלין, ידיעות אחרונות, 2010.



את הקלישאה הבאה אנו מרבים לומר בלי להניד עפעף: "לי זה לא יקרה". כך אנו מפטירים בעודנו לוחצים על הגז ומגבירים מהירות בכביש מהיר או בלגימת כוסית אחת יותר מדי ששולחת אותנו ישירות לתא השירותים הקרוב. התופעה המתוארת איננה מאפיינת רק יחידים אלא היא תוקפת חברות שלמות המצליחות בעזרתה להימנע מטיפול בתופעות חברתיות מטרידות. לאחרונה ישבתי עם קבוצה של בני נוער ושוחחנו על הימצאותם של צעירים ערבים בשכונה, במהלך השיחה שמעתי טענות מטענות שונות שהדירו שינה מעיני: "הם רק רוציים להשיג את הבנות שלנו", "אנחנו צריכים שכונה נקיה מערבים", "למה יהודים קונים אצל ערבים?", "ברור שאם יש לי ילד ערבי בכיתה אני לא אשב לידו". אל דאגה, אלו סתם מילים של נערים מתבגרים המחפשים קצת ביטחון בעולם כאוטי, לנו זה לא יקרה. זה קורה אצל עמים חסרי תרבות כמו הגרמנים, ההולנדים והצרפתים. שם זה יכול לקרות, אצלנו? עם מסורת דמוקרטית מפוארת כמו שלנו?! אין סיכוי.

ספרו של האנס פאלאדה (רודולף דיטצן) ,"לבד בברלין",המתאר את החיים בברלין בין השנים 1944-1940, מראה איך מהר מאוד הבלתי אפשרי הופך לחלק משגרת היום יום. בספרו, מתחקה פאלאדה אחר זוג המחליט בעקבות נפילת בנם לעשות מעשה ולקרוא תיגר על שלטונה הטוטאליטרי של המפלגה הנאצית. זוג הפועלים יוצא למלחמה חסרת סיכוי במערכת משומנת ורבת עוצמה כאשר באמתחתו סט גלויות ומוטיבציה. לאורך השנים מחלקים השניים מאות גלויות ברחבי ברלין, בהם הם קוראים לעם לחשוב באופן חופשי ולערער על "אמיתות" התעמולה הנאצית. לצד סיפורם, מתחקה פאלאדה אחר סיפוריהם של דמויות נוספות החיות לצד בני הזוג: רוזנטל- קשישה יהודיה החיה בסמיכות לדירתם של השניים, איש הגסטפו- קומיסר אשרייך החוקר את התיק, אנו קלוגה- מהמר כפייתי ורודף נשים הנקלע למאורעות בעל כורחו, בורק האוזן- המלשן השכונתי ועוד רבים נוספים. מגוון רחב של דמויות יום יומיות המאכלסות את רחובותיה של ברלין מציג אנשים החיים את חיי היום יום, ללא מחשבות גדולות או כמיהות מרעישות. הסתמיות בה מאופיינות מרבית הדמויות מדגישה אצל הקורא את התחושה שהאימה הטוטאליטארית איננה מתרחשת על פלנטה אחרת אלא היא אפשרות סבירה במציאות המודרנית בה אנו חיים.

הדמויות הנאציות המתוארות לאורך הספר, מצטיירות כדמויות אופורטיוניסטיות ובהמיות המנסות לנצל את הסדר החדש על מנת להעצים את כוחם החברתי. הדימוי המעוות שנוצר יוצר בקרב הקורא תחושה של בוז וסלידה, בעיקר באופן שבו מתואר השופט החוקר בחלקו האחרון של הספר. לדעתי, זוהי נקודת החולשה המרכזית של הספר וזאת משום שהוא הופך את הנאציזם לגרוטסקי ומגוחך. הפיכתם של פעילי הס.ס לחבורה של בריונים שתויים, מעוותת את המציאות ויוצרת דימוי מעוות כאילו המפלגה הנאצית איגדה חבורה של שתיינים ובטלנים שנטלו בידיהם את מושכות השלטון בעוד שלמעשה, בין חברי הס.ס ניתן היה למצוא אקדמאיים רבים, שראו בעבודתם שליחות אנושית ממדרגה הראשונה. לקורא המדושן נוח לאמץ את תיאורו של פאלאדה המרחיק את הזוועה מלב ליבה של החברה המערבית אל עבר שוליה הסהרוריים.

כתיבתו העזה של פלאדה אינה מצליחה להשאיר את הקורא באדישות נינוחה. לאורך הקריאה, חשתי שלפני יצירה ספרותית העומדת בשורה אחת עם המשפט של קפקא (בעיקר פרק 32), והאירוניות המאפיינת את כתיבתו של מיכאל בולגקוב (בספרו המשובח "הביצים הגורליות"). התיאורים הראליסטים מחד והציניות האירונית מאידך מטלטלים את הקורא בין צחוק לאימה. תיאורים אלה יוצרים מעין נדנדה של רגשות בה הקורא מטולטל מקצה אחד למשנהו. פאלאדה מצליח להעביר ולו במעט את מציאות החיים בשלטון טוטאליטרי בו אינך יודע מה ילד יום וגורלך מוטל בידיהם של אנשים שבהינף קולמוס יכולים לשלוח אותך אל מותך.

לסיכום, ספרו של פאלאדה מאפשר לקורא העברי הצצה אל עבר מציאות החיים בגרמניה של שנות המלחמה וזאת לא מתוך פריזמה יהודית. ההבנה של החיים בצל שלטון כוחני וחסר מעצורים השולט בכל תחומי החיים, מאפשרת לראות את ההתנהגות היום יומית של האוכלוסיה הגרמנית מעבר לתפיסה השבלונית של רוצחים ונרצחים. עליבותם האנושית של כלל הדמויות מדגישה שוב ושוב שאת הזוועות הגדולות מכולם לא ביצעו מנגנונים, אלא אנשים כמוני וכמוך.

איזה מזל ש"לי זה לא יקרה"......

מתעניינים בספרים נוספים המתארים את החיים בגרמניה מזווית גרמנית, כנסו לביקורת על הספר- נער קריאה

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי