מיכאל בר זוהר, מזימה-סיפור המרגל היהודי של היטלר



מלבד שהייה בבתי כנסת, ארוחות משפחתיות, מתנות ומסעות קניות אמוציונאליים, תקופת החגים זימנה לי פנאי לשוטט בינות לחנויות ספרים יד-שנייה. בשונה מרשתות הספרים שחנויותיהם מאופיינות על פי רוב בתאורה חזקה, מוזיקת מעליות המתנגנת ברקע ומוכרים המנסים לדחוף לך ליד כותרים הנמצאים ברשימות רבי המכר או לחילופין ברשימת התמלוגים, חנויות היד השנייה אינם מנסות להתחנף אל הקורא. בדרך כלל הן חשוכות וריח הדפים המצהיבים מכה בך ישר עם כניסתך, המוכר אינו מרים את מבטו לעברך ורק על פי שאלותיך הוא חוכך בדעתו אם כדאי לו בכלל לקום ולסייע לך למצוא את מבוקשך בין אלפי הכותרים השונים הפזורים ברחבי חנותו. הזרות הראשונית נושאת בחובה ריגוש של חוסר ידיעה וציפייה לעתיד לוטה בערפל, ספרים שמעולם לא שמעת עליהם אורבים לך בפינות המדפים, כריכות מהוהות מסתירות עלילות מסמרות שער. לעומת הסינטטיות המוכרת של חנויות סטימצקי וצומת ספרים המוכוונות למכירה, חנויות היד השנייה מהוות מסע אותנטי לארץ בלתי נודעת. מטבעם של מסעות, אתה יודע היכן היא נקודת ההתחלה אך מעט מאד על נקודת הסיום, וכך כניסה מקרית הוציאה אותי עם למעלה מעשרה ספרים שונים, בניהם גם ספרו של הסופר וההיסטוריון, מיכאל בר זוהר, מזימה (כתר,1992).
לראשונה נתקלתי בבר זוהר בשנות התיכון שלי כאשר קראתי את ספרו המותח, "המרדף אחרי הנסיך האדום" (זמורה ביתן, 1984) המגולל את מסע הנקמה שערכו שירותי הביון הישראלי במבצעי הפיגוע הרצחני  שטבחו בחברי המשלחת הישראלית שהשתתפה במשחקים האולימפיים במינכן בספטמבר 1972. כבר אז, כתיבתו הרהוטה של בר זוהר המשלבת בין עלילה קולחת לבין אמיתות היסטוריות שוותה את ליבי, ועל כן כאשר ראיתי את ספרו, מזימה, בכוננית שבראשה נישא השלט: ספרי ריגול, מיד  צירפתי אותו לערמת הספרים שהחלה להתגבה ליד הקופה.
במרכז ספרו של בר זוהר ניצב פאול ארנסט פאקנהיים, גרמני בן דת משה, ששירת את גרמניה נאמנה ביחידת תותחנים במלחמת העולם הראשונה. אולם, עם עלייתם של הנאצים, כשאר יהודי גרמניה, צעדיו החלו להתקצר בתחילה באמצעים הכוללים השפלה ונידוי חברתי, לאחר מכן בצמצום מקורות פרנסתו ובסופו של דבר בהשלכתו למחנה הריכוז דכאו. עד כאן סיפורו של פאול משותף למאות אלפי יהודי גרמניה שעד רגעיהם האחרונים ראו את עצמם כגרמנים, אולם המציאות הרצחנית הכתה בפניהם ללא רחם. נקודת המפנה בסיפור טמונה בכך שהמודיעין הצבאי הגרמני, האבווהר,  שיחרר את פאול ממחנה הריכוז בו היה כלוא  מתוך רצון לגייסו כסוכן חשאי. הספר מגולל את סיפור הכשרתו שבסיומו הוא הוצנח מעבר לקווי האויב. על מנת לא לפגוע בקוראים עתידיים לא אספר את המשך הסיפור, אך אוכל לומר שבר-זוהר מצליח לכתוב סיפור עלילתי סוחף שלצידו מגוון רחב של פרטים המסייעים לקורא להציב את הסיפור במסגרת ההתרחשויות הסוערות שאפיינו את מלחמת העולם השנייה.
למרות שנהניתי מאוד מקריאת הספר, לא ניתן להתעלם מכמה פגמים המעיבים על הקריאה. האחת, בכותרת הספר רשום "המרגל היהודי של היטלר" בעוד שלאורך הספר טורח בר זוהר לציין עשרות פעמים שראשי המודיעין הצבאי התנגדו להיטלר נחרצות, ועל כן גיוסו של  המרגל היהודי היה לרועץ לאנשי המפלגה הנאמנים. בנוסף לכך סביר להניח שהיטלר כלל לא ידע על קיומו של פאקנהיים ועל כן אזכורו בכותרת מהווה ניסיון זול למשוך את עיני הקורא וליצור מצג שווא שיוביל את הקורא הסקרן אל עבר קופת התשלום. השנייה, בר זוהר מאמץ את גישתו של פאקנהיים היוצרת דיכוטומיה בין גרמניה והוורמכט, המגלם את ערכיה המסורתיים של החברה הפרוסית השורשית, לבין המפלגה הנאצית המצטיירת כאוסף של אספסוף סדיסטי רצחני. גישה זו אפיינה את ההיסטוריוגרפיה הגרמנית לאחר המלחמה ומהווה נדבך חשוב בבנייתו של הנרטיב הגרמני הגורס שהעם הגרמני הולך שולל אחר המפלגה הנאצית שהשתלטה עליו בערמומיות והוליכה אותו לפי פחת. גישה זו הופרכה על ידי היסטוריונים רבים (דניאל גולדנהגן- תליינים מרצון, שלומית וולקוב- במעגל המכושף, עומר ברטוב- צבאו של היטלר,) אשר הראו שוב ושוב כיצד פעמים רבות הצבא לקח חלק פעיל במעשי הזוועות כנגד האוכלוסייה האזרחית לרבות היהודית וכן כיצד רבים מבני העם הגרמני התנדבו לקחת חלק בפשעים אלו, מתוך אמונה אמיתית שהם מצעידים את העולם לעתיד טוב יותר. תמוהה בעיני מדוע בר זוהר אינו מציג קו ביקורתי אל מול הגירסה שמציב פאקנהיים, אשר המשיך לדבוק בהפרדה בין הסיוע שניתן על ידו לוורמכט לבין המפלגה הנאצית. שלישית, בר זוהר מתהדר בכך שספרו הינו פרי מחקר ארוך הכולל ראיונות עומק וסקירה של מסמכים וספרות הקשורה בנושא. היה ראוי שכפרופסור להיסטוריה הוא היה מוסיף לספרו נספח הכולל רשימה של מקורות שהיו מסייעים לקורא להבין את דרכו המחקרית וכן לאלו המתעניינים לפנות ולקרוא חומרים נוספים בתחום זה.
לסיכום, תקופות קיצוניות מולידות מעשים קיצוניים, שנותיה של מלחמת העולם רצופות בעלילות הזויות המטשטשות את האבחנה בין דמיון למציאות. סיפורו של פאקנהיים מצטרף לשורה של סיפורי הישרדות של יהודים שבחרו במודע לשתף פעולה עם השטן באחת מהתקופות האפלות בתולדותיו של העם היהודי. באמצעות יכולותיו המרשימות מצליח בר זוהר להעמיד בפני הקורא סיפור יוצא מין הכלל המעלה שאלות לא פשוטות בדבר המתח שבין מוסר לבין הכמיהה האבולוציוניות של האדם לשרוד ולהישאר בחיים.

מיכאל בר זוהר, מזימה-סיפור המרגל היהודי של היטלר, כתר, 1982, 201 עמודים.

תגובות

  1. ביקורת מרתקת להפליא, ההבנה שלך בנושא היא כי גדולה ומעניין להיכנס לראש שלך. אני רק רציתי להגיד שאני מסכימה עם החלק שאמור למשוך את הקורא אל קופת התשלום, קשה להתעלם מזה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

רשומות פופולריות

זבובי סתיו- אירן נמירובסקי

האומץ להכיר במוגבלותו של מושג הניצחון

המסע של הרולד פריי מסע זהותי המסתיים במקדולנדס

קובי אוז, משה חוואטו והעורב, קשת 1996

שרון קריץ', שני ירחים, ידיעות אחרונות 2001

בודד בדמשק- חייו ומותו של המרגל הישראלי אלי כהן, שמואל שגב, כתר 2012