רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2013

חלומות, רעיה אדמוני, גוונים 2013

תמונה
בציבוריות הישראלית הנרטיב השואתימהווה חלק בלתי נפרד מהשיח היום יומי,אולם הנוכחות שלו היא בעיקר כסמל מכונן המסייע בהגדרת זהות. מתוך כך המאורעות ההיסטורים הצטמצמו לכדי שני מספרים קליטים (מיליון ילדים, ושישה מיליון נרצחים) ושלושה מקומות שהפכו לסמלים (בבאי יער, אושוויץ וגטו וורשה). ההמשגה הסמלית של התקופה מסייעת בבנייתו של נרטיב המסייע במימושן של מטרות פוליטיות בהווה, אך במידה רבה היא מעמעמת את ההיבט האנושי-תרבותי. מעטים יודעים איזה עולם חרב בשנות השמד ומי היו האנשים שהוצעדו אל מותם בעוד שכניהם מביטים בהם מחלונות הבתים ולא נוקפים אצבע למענם. לאחרונה אנו עדים לגאות של יצירות ספרותיות המנסות בדרכים שונות לחדור מבעד למסך העשן ולהנגיש לקורא בן ימנו את העולם שחרב. מתוך כך יומנים של נספים זוכים למהדורות מחודשות ומוערות, נכדים המתחקים אחר סיפוריהם המשפחתיים מחיים את עברם המשפחתי בספרי מסע מרגשים. על פי רוב היצירות שנכתבות הן מייגעות וכל עיירה עזובה הופכת לשכיית חמדה, כל זבניה מתרוממת למרכז סחר שוקק והדמויות מוקצנות לכדי גרוטסקה.
תהליכים אלו גורמים לכך שאני לא נוטה לקרוא ספרי זכרונות או סאגות משפ…