דילוג לתוכן הראשי

של מי היד המנענעת את העריסה?


הדיאלוג ההסוקרטי המפורסם, המדינה, פרי עטו של הפילוסוף היווני אפלטון בן המאה הרביעית לפני הספירה, מוקדש לדיון בדבר האופן שבו ניתן ליצור את המדינה האידיאלית. כבר בשלביו הראשונים של הדיאלוג מתייחס אפלטון לתפקיד המשמעותי שיש לבעלי האומנויות בעיצובה של החברה המכוננת את המדינה.
"מסתבר, אפוא שקודם כל נצטרך להשגיח על מחברי האגדות, ואגדה שחיברו אותה יפה, נקבל ושלא יפה-נדחה. ואת האומנות והאימהות נביא לידי כך שתספרנה לילדים האגדות שנתקבלו, ותקבענה צורת נשמותיהם באותן האגדות, הרבה יותר משהן קובעות בידיהן צורת גופיהם" (אפלטון, פוליטאה, ספר ראשון, עמ' 31).
בהמשך ספרו מתקדם אפלטון צעד נוסף בדבר תפקידה של האומנות כאשר הוא קובע שלאומנות אין ערך עצמאי אלא שערכה נגזר אך מהממד הפוליטי אותו היא משרתת. ועל כן יש לגרש אומנים שאינם תורמים ליציבות הפוליטית מחד , ומאידך לעודד את האומנים המחברים שירים ואגדות התומכים בסדר הפוליטי המאפשר את הקמתה של המדינה האידיאלית.  
אלפיים וחמש מאות שנים חלפו מיום כתיבתו של הדיאלוג הסוקרטי , אולם תבונותיו ממשיכים לעצב את ההוויה הפוליטית בה אנו חיים כיום. אז כהיום בעלי ההון והשררה משקיעים ממיטב כספם באומנים שיטפחו מיתוסים (אגדות) מאפשרים לסדר החברתי הקיים לשרור ולהיות מוצג כטוב בעולמות האפשריים, בעוד אחרים מודרים ומודחקים לקרן זווית. מבלי דעת אנו מוזנים באגדות המודרניות השכם והערב, את תפקידן של האימהות והאומנות מחליפה תקשורת ההמונים המלעיטה אותנו  באינספור סיפורים בדבר היכולת של כולנו לרוות נחת מהסדר הקיים ואף בבוא היום לרשת את  ארץ החלומות. רק מעטים יודעים מהם הכוחות העומדים מאחורי פניה המחויכות של יונית לוי או מבטו החודר של רוני דניאל.  לצד מהדורות החדשות המוזמנות והמתוזמרות הולך ומתפתחות, תכניות ריאליטי, המעצבות את תודעתנו, תוך שהם משקות אותנו  במנות גדושות של סולידריות, ניעות חברתית ושמאלץ ההופכים אותנו לרכיכות כורסה שקל לנייד ולמשטר. אלו הן אותן טכניקות אפלטוניות המשתמשות באומנות כמניפולציה לשליטה בהמון, אך בעוד שאפלטון כיוון אל עבר מדינת הפילוסופיה אנו מוכוונים לעבר מדינת ההון והכוח.
הסופר הבריטי עטור הפרסים, איאן מקיואן, לוקח את קוראיו בספרו האחרון "דברי מתיקה" (עם עובד, 2013) אל ליבה של מאפליה תרבותית זו. בספרו מגולל מקיואן את קורותיו של מבצע חשאי המנוהל על ידי שירות הביטחון הכללי הבריטי (MI5) בשלהי שנות השבעים של המאה ה-20. באותה העת בריטניה נמצאת בשלהי המלחמה הקרה ובעימות פנימי קשה בעקבות הפערים החברתיים ההולכים וגדלים, התמוטטותה של מדינת הרווחה וחדירתם של רעיונות קומוניסטים ללב ליבו של הממסד האקדמי והתרבותי הבריטי. בין סערות אלו המאיימת לשבר את הספינה הבריטית החבוטה, עולה רעיון להפעלתו של מבצע חשאי שתכליתו מימון גורמים תרבותיים שיעלו תהיות מוסריות לגבי הקומוניזם ויפיחו רוח של אופטימיות בקרב רבבות המיואשים המאכלסים את מדינת הכתר הבריטית.  
חיש מהר הסיפור לא נשאר בגדר מותחן העוסק בעלילותיהם של סוכנים חשאיים, אלא הוא מקבל ממדים נוספים של יצירה עשירה ומגוונת הטומנת בחובה היבטים של רומן דרמטי. מתוך כך מוטב לו לקורא החפץ במותחן קיצבי ומסעיר להדיר את רגליו מספר זה, שלמען האמת ממד הריגול בו מהווה אך כסות לשאלות חברתיות ואנושיות. עיקר הספר עוסק במערכות יחסים, במקומה של האמת ובמניעים המובילים אותנו בבחירותינו השונות. כמו בספרו הקודם, כפרה (עם עובד, 2002), גם ב"דברי מתיקה" הזירה ההיסטורית משמשת את מקיואן כמרחב לבחינתן של  שאלות יסוד בנפש האדם, לא מתוך נקודת מבט שיפוטית ודיכוטומית  אלא מתוך חמלה המקשה על הקורא לקבוע באופן נחרץ היכן עובר הקו המפריד בין טוב לרע.
לסיכום, "דברי מתיקה", הינו ספר דרמטי ומעניין המצליח לשלב על פי רוב בין עלילה קצבית לבין אמירות בעלות משמעות על המצב האנושי. כתיבתו העשירה של מקיואן ושילובם של מאורעות היסטוריים מהספרה הפוליטית והחברתית מקנים לספר אמינות רבה  המעצימה את חווית הקריאה. כפי שאמרתי זהו רומן בכסות של מותחן ועל כן חובבי הסוגה הבלשית לא ירוו נחת מספר זה  אולם חובבי הרומנים עלולים בעקבותיו לפתח סימפטיה לספרות הבלשית.
מעבר לממד הספרותי, "דברי מתיקה" מראה לקוראים עד כמה המציאות התרבותית-חברתית בה אנו חיים מעוצבת באופן מוניפולטיבי על ידי בעלי עוצמה שונים, אשר באמצעים מאמצעים שונים מבנים את ההוויה התרבותית בה אנו חיים. פעמים ההיא  נעשת באופן פרימיטיבי של שימוש בכוח הזרוע ופעמים באופנים מתוחכמים יותר כדוגמת: מלגות, פרסים, מענקי עידוד, הקמת קרנות ומוסדות המהווים זרועות אחרות לכינונו של סדר המעניק כוח לשולחיהם וחולשה לנתיניהם.
איאן מקיואן, דברי מתיקה, תרגמה מאנגלית: מיכל אלפון, עם עובד, 2013, 395 עמ'
Ian Mcewan, Sweet Tooth, 2012



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי