דילוג לתוכן הראשי

בין פודינג אינסטנט לקרם בורלה- עלילות הריגול בעידן הקפואים


 
נוהג מקובל בתרבותנו לעבור ולהעמיס את עגלת הסופר בארוחות מוקפאות ממינים שונים: בורקסים, שניצלים, קובות, כריכונים, ירקות ועוד ועוד. לעומת מדינת החיקוי שלנו, ארה"ב, אנו עדיין בראשית הדרך. אולם נראה שאנו צועדים קוממיות לקראת עולם הקפואים וטעמי הלוואי הנילווים לו, בקיצור שמות גדולים של "נגיסוני עוף בנוסח דרום סצ'ואן", "קציצות עוף ממורדות הקצ'קר" אך בסופו של דבר אלו הן ארוחות טפלות שהנגיעות היחידיות בהן הן של מונסודיום גלוטומט. אולם בעוד אנו מעכלים מזונות טפלים, מבטינו נודדים אל עבר מרקע הטלוויזיה שם מתקיים עולם מקביל המושתת על ערכי הגורמה: טריות, דיוק, מגוון ושילוב מפתיע בין חומרים. עשרות תוכניות מראשית השבוע ועד אחריתו, משעות הבוקר ועד שעות הליל, מלהגות בשבח המזון מציגות אותו ויוצרות יחסי סגידה  לאלו המכינים אותו. אינך יכול לברוח מאלפי השעות בהן המחבתות נצרבים, הבשרים מושחמים, והבצלצלים מקבלים גוון מוזהב שפותח את חרצובות הטעם. לסיכום, נראה שבשנים האחרונות אנו נקרעים בין כרסום טפל של מזון קפוא ומשומר לבין בהייה בעיניים פעורות  בעושר הקולינרי המוצג על המרקע.

הפער שבין תרבות האינסטנסט הרווחת (לא רק בתחומי הקוליניריה) לבין תרבות הגורמה, הדרות בכפיפה אחת בסלון ביתנו. איננה מסתיימת בגבולות המטבחים הביתיים, אלא יש לה ביטוי גם במרחבים תרבותיים אחרים, שאומנם זוכים פחות לתהודה תקשורתית אך לאלו מביננו הקוראים בזמנם הפנוי היא גלויה לעין.  

בחודשים האחרונים התחלתי לקרוא באופן רציף ספרות פרוזה המתמקדת בעלילות ריגול, לאחר צבירה של מספר כותרים הבחנתי בשני סגנונות מרכזים שהזכירו לי את הפער הקיים בסצינת האוכל. מחד ספרות שבה יש כביכול את כל המרכיבים הנכונים אך למעשה מדובר בהינדוס מתועש של חומרי גלם: שינוי זירות תכוף בין בירות העולם, מנה גבוה של אלימות (כמו מלח בצ'יפס של מקדונלדס), כמה נשים יפות שמתפשטות ברגעי שפל, ולסיום ארומה המקטבת את העלילה בין טובים שבדרך כלל מנצחים ורעים המשלמים על פשעיהם. סדרה מתועשת זו באה לידי ביטוי מובהק בספריו של מחבר רבי המכר, דניאל סילבה, שכבר הוציא מתחת לידיו 11 כותרים (אני קראתי מכריכה לכריכה רק את, המחסל, שראה אור בשנת 2002 בהוצאת זמורה ביתן) המתחקים אחר סוכנים מסוקסקים המאגרפים את דרכם לצמרת תוך הסתייעות בכח הזרוע ופלאי הטכנולוגיה ומאט מאוד בזכות הקופסא המונחת להם בין האוזניים.

לעומת סדרת ספרי האינסטנסט של סילבה ניצבת יצירתו הספרותית הענפה של הסופר הבריטי הוותיק דייוויד ג'ון מור קורנוול, הידוע בשם העט, ג'ון לה-קארה.  ספריו הם מלאכת מחשבת בהם שני הצדדים  משחקים משחק שחמט מורכב זה אל מול זה. העלילה מתפתלת והחציצה בין טוב לרע, בין צדק לעוול הולכת ומתעמעמת ככל שהעלילה מתקדמת. באופן יחסי מפלס האלימות בספריו הינו נמוך מאוד וההתרחשויות מתרחשות בעיקר בחדרי דיונים בהם מתקיימים דיאלוגים מתוחכמים בהם כל צד מנסה לתמרן את הצד השני. ספריו דומים לבישול משובח המצריך סבלנות ודיוק. הקורא צריך לזכור פרטים רבים ולחכות להתפתחותה של העלילה המתקדמת צעד אחר צעד. אובדנה של סצינה עלול להוביל לכך שהקורא מוצא את עצמו אבוד בלב העלילה, תוך שהוא אינו מוצא את ידיו ואת רגליו בשלל הפרטים. מתוך כך הקריאה מצריכה התפנות ופניות נפשית, ממש כמו בעת בישול משובח במטבחו של שף מוביל העוסק ברגישות בחומרי גלם משובחים המצריכים טיפול זהיר ומיומן שימנע מהם להפוך מפאר היצירה הגסטרונומית  לגל  מעשן של מזונות מפוחמים.


לאחרונה קראתי שניים מספריו של לה-קארה: המרגל שחזר מן הכפור  שראה אור לראשונה בשנת 1963 בשפה האנגלית (תרגמה עדית זרטל, זמורה ביתן, 1983) והחפרפרת  שראה אור בשנת 1974 (תרגם חיים גליקשטיין, זמורה ביתן, 1975\2011). שני הספרים עוסקים במלחמה הקרה ומתמקדים  במלחמת המוחות בין ממלכת הביון הבריטית לבין הממלכה הסוביטיית הנמצאת מעבר למסך הברזל. הקרב בין שירותי הריגול הנחשף לאורכם של הספרים כולל שורה ארוכה של מזימות ותכסיסים הנכתבים בתימצות ובדייקנות. העלילה הנפתלת מצריכה מהקורא ראיה קפדנית ומדוקדקת שבלעדיה הוא עלול ללכת לאיבוד. שני הספרים  השאירו בי חותם עז הודות לדיוק שבכתיבה ולמבנה המורכב של העלילה. אשר שמרו אותי  דרוך וקשוב  עד לעמודים האחרונים של העלילה אל מולם עמדתי בפה פעור.  
לסיכום, סוגת ספרי הריגול מהווה ממד נוסף ניתן לראות את השינויים התרבותיים העוברים על החברה המערבית. את התיחכום הנבנה נדבל על נדבך מחליפים תחליפים זולים שאולי נקראים בשמות זהים אל למעשה הם מגלמים מהות אחרת לחלוטין שבינה לבין המקור אין אלא שותפות השם בלבד.



תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי