רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2015

ריאלזים לוהט- תחת כיפת השמים מאת חסוס קראסקו

תמונה
ישנם ספרים המכילים סיפורים שדרכם ניתן לשמוע מנגינות ונעימות נשכחות, אחרים טומנים בחובם ריחות וטעמים. ספר הביכורים של הסופר הספרדי, חסוס קראסקו טומן בחובו לחות וחום המצמידים לגוף את החולצה מנפחים את כפות הידיים ומובילים לרצון עז להרטיב את השפתיים בליחוח כמעט כפייתי המנסה לגרש את טיפות המלח הנקרשות בזווית הפה. יכולת הכתיבה הגבוהה של קראסקו הצליחה להכניס אותי ללב העלילה, להטביע בי את תחושת הפחד של גיבוריו ולהכניס את רוחות השרב בדלת ביתי, עד לכדי כך שכמעט ותרתי אחר מטאטא על מנת ללקט את ערמות החול שאיימו להיכנס מבעד לדלת הכניסה. הספר מתחקה אחר סיפור בריחתו של ילד מביתו אי שם בעיירות השוכנות על פני משטחים צחיחים ומוכי בצורת. ארבעת הימים המתוארים מעבירים את הילד במהירות מעולם הילדים אל עולם המבוגרים. חיש מהר הוא נאלץ להתייצב אל מול סכנות ואתגרים הכוללים: צמה, רעב, שמש קופחת, סוחרים זוממי רעה, שוטרים שאינם שוטרים ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין. קראסקו בחר להימנע בכתיבתו משימוש במטאפורות וסימבוליות, הסבל של הגיבורים מונחך בשפה ראיליסטית שאינה מסתתרת מאחורי כסות של מילים גבוהות ודימויים. הסיפור עו…

מי הוא זה עומד אחר כותלנו-יונתן ברג, עוד חמש דקות, עם עובד 2015

תמונה
בפניה מדרך האלוף נרקיס לשכונת פסגת זאב בירושלים מתנוססת פרסומת, עשרים דקות מכאן מחכה לך החלום של בית וגינה פרטית בסביבה פסטורלית. אולם הפרסומת אינה מספרת לך שבינך לבין מעטה הגגות האדומים והדשאים המוריקים מפרידים מחסום מעוטר בחיילים, שתי גדרות תיל, גדר בטון מחוסמת וכמה פטרולים. הללו חוצצים בין איכות החיים הבורגנית לבין מיליוני פלסטינים המתגוררים במרחק פסיעה בכפרים ובערים המוסתרות מהעין ובעיקר מהלב. ההתנגשות בין הפסטורליות ההתיישבותית לבין מציאות החיים הפלסטינית זכתה לעיסוק ספרותי ניכר לאורך השנים. אולם רק מעטים ניסו לחדור מבעד להנחות המוקדמות ולראות מיהם אותם מתנחלים\מתיישבים המתגוררים מעבר לקו המחסומים. ספרו של אסף גברון, הגבעה, (ידיעות אחרונות, 2013) עד כמה שידוע לי היה ניסיון ראשוני של הספרות שאינה מתנחלית לבחינתה של שאלה זו .השנה הצטרף לניסיונות אלו שקדמו לו ספריה של אמונה אלון גם ספרו החדש של יונתן ברג, עוד חמש דקות (עם עובד, 2015). בספרו מנסה ברג לפתוח צוהר לעולמם של המתיישבים היהודים ולמערכות היחסים הפנימיות ביניהם ובין שכניהם. הספר מתחקה אחר ארבעה ימים בחייהם של שני חברים לשעבר…

יהלום ספרותי- הציור האחרון של ג'אקופו מאסיני (עם עובד, 2014)

תמונה
מידי שנהשוטפים את חנויות הספרים אלפי כותרים של ספרות מקור וספרות מתורגמת. עם עלייתן של ההוצאות העצמאיות מספר הכותרים רק הולך וגדל והיכולת לברור בין אוקיינוס הספרים יצירה משובחת הולכת וקטנה. לכן על פי רוב אני פונה בראש ובראשונה ליצירותיהם של סופרים שכבר קנו להם שם, ולאחר מכן אני פונה לספרים שהומלצו על ידי חברים, מבקרים, טורי אורח בעיתונות וכו' ורק לבסוף אם נשארו בי קצת כוחות נפש ומעות בארנק אני פונה להתנסויות חדשות ולרוב בחשש מפני בזבוז זמן וחיסרון כיס.  מתוך כך פניתי בחשש לקריאת ספר הביכורים  של צדוק צמח, הציור האחרון של ג'אקופו מאסיני (עם עובד, 2014), ספר שזכה לשבחים אבל משקלו המועט  העלה בי את החשש שלפני אסופה בלתי גמורה שלא התגבשה לכדי ספר של ממש. אולם כבר בדפים הראשונים הוכתי באלם  ונשביתי בקסמו של הספר המהווה פנינה ספרותית המפארת את הפרוזה הישראלית.
הספר מאגד שישה סיפורים המתרחשים בתקופות ובמקומות שונים. ראשיתו בקורותיו של צייר עזוב ואומלל החי בין פירנצה למילנו בשלהי המאה ה-15, המשכו בישראל של שנות השמונים ואחריתו בגרמניה של ראשית שנות האלפיים.  ביד אומן מצליח צמח להתחקות…