70,000 שנה ב-400 עמודים

 לפני כעשור התחלתי את לימודי  בחוג להיסטוריה של עם ישראל,  בשנה א' שיעורי המבוא הוקדשו לסקירה קצרה של תולדות העמים. במחלקה  בה למדדתי דברי ימי העם החלו בתקופת המלוכה כ-800 לפנה"ס, אולם הדגש על לימוד שיטתי הושם על ימי הבית השני, אולם  תוך סמסטר אחד עברנו ללימוד מעמיק בדבר ימי הביניים והעת החדשה והעבר הרחוק העלאה אבק בקרן זוית. משום שהשיעורים נלמדו במסגרת המחלקה לתולדות עם ישראל, אירועי העמים היוו אך תפאורת במה לדרמה המרכזית שתיארה את עלילותיהם של הקהילות היהודיות שחיו במרחב שבין נהר החידקל ותעלת לאמנש. ככל שהסמסטרים עברו כך הלכתי והתעמקתי בפרטי פרטים של התרחשויות היסטוריות ואיבדתי בהדרגה את נקודת המבט הרחבה המצביעה על תהליכים רחבי היקף. עם השנים סיימתי את התואר הראשון ואף את התואר השני, אך עדיין חשתי שרידיעותי הינן מצומצמות. לא הכרתי דבר מלבד ההיסטוריה האירופאית והמזרח הקרוב ולא היה בידי ולו ספר אחד שיייתן לי מבט רחב אך נגיש וקריא על תולדות המין האנושי מאז ועד ימנו אנו. למרות שהשנים חלפו תחושת ההחמצה המשיכה ללוות אותי, הרגשתי שאני מתהדר בתואר של היסטוריון מדופלם אך אני עדיין מתקשה לגבש ולו תפיסה בסיסית על מתווה ההיסטוריה האנושית. 

לפני כשנתיים נחשפתי  להרצאותיו של ד"ר יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, הזמינות לכל דורש בערוץ היו-טיוב של האוניברסיטה העברית. הרצאותיו שאינן חוטאות ביומרנות או התנשאות מסבירות בשפה שווה לכל נפש תהליכים היסטוריים שראשיתם בשנת 70,000 לפני הספירה הנוצרית ואחריתם בימנו אנו. אולמות ההרצאות עמוסי הסטודנטים הדגישו להררי שעל החוג להיסטוריה לא אבד הכלח ושלמרכולתו האינטלקטואלית ישנה  ביקוש רב. במיומנות רבה  העלאה הררי  את הרצאותיו על הכתב ואיגדם לספר המיועד לקהל הרחב, קיצור תולדות האנושות (דביר, 2010). מיום צאתו לאור  ניצב  הספר בראש טבלת רבי המכר ואף זכה לשלושים  תרגומים שונים, שיא לא מבוטל לספר שמחברו בא מהפקולטה  שלרוב  אינה מצליחה להוציא כותרים החוצים את קו 5,000 העותקים. לאור זאת השאלה הנשאלת היא מהו סוד כוחו של הספר בן 430 העמודים הסוקר ביעף 70,000 שנה של היסטוריה אנושית?

הררי הוא כותב מוכשר ביותר בשפה קולחת ובדוגמאות המשלבות פיקנטריה היסטורית וחוכמה רבה הוא מצליח לעבור עם הקורא מסע אינטלקטואלי מרתק שאינו מתיש ולו לרגע. ביד אומן הוא משלב בין דיסיפלינות שונות: היסטוריה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה וכלכלה. החיבור בין ענפי המחקר השונים מצליח להעשיר את הדיון ולהראות עד כמה החלוקה האונברסיטאית של הידע האנושי מובילה לראיה חסרה של המציאות ועד כמה ישנה חשיבות ללמידה רב תחומית המראה את יחסי הגומלין בין תחומי הדעת השונים. ההימנעות מהערות שוליים מפרכות ומריבויים של פרטים הגורמים לרוב להחמצת התמונה הרחבה מאפשרת לקורא "להחזיק ראש" גם בעת מעבר מהיר בין-תקופות היסטוריות החוצות יבשות וימים.

התיזה המרכזית העומדת במרכזו של החיבור גורסת שההתפתחות האנושית עברה דרך שלושה מדורים:

האחד, המפכה הלשונית שהביאה עמה את יכולת התקשורת בין קבוצות שונות וכמובן את הכתב שפח עידן חדש ביכולות לשמר ולארגן כמויות מידע בלתי מוגבלות.הודות לכך נבנו מערוכת מידע מורכבות שאיפשרו לבני אדם להתאגדולפעול כקבוצה באופן בינדורי. השני, המהפכה החקלאית אשר הגדילה את זמינות המזון לאדם והעבירה את החברה האנושית מחברה של לקטים לחברה של חקלאים החיים בטריטוריה מגודרת בה עיקר חייהם מוקדשים לגידול חיות משקי הבית וגידולים חקלאיים שונים. השלישי, המהפכה המדעית שהפכה את האדם לאדון הבלתי מעורער של עולם החי. מהפכה שהקטינה את תלותו של האדם במערכות האקולוגיות הסובבות אותו (יום\לילה,  עונות השנה וכיו"ב). 

בספרו מנסה הררי להראות שהשינויים ההסיטורים  אינם תולדה של תהליך בלתי נמנע, אלא שלאורך ההיסטוריה התרקומתן של נסיבות ייחודיות הובילה להתפתחות  אחת ולא לשנייה. בכך למעשה מערער הררי הן אחר התיזה המודרניסטית הרואה בהיסטוריה מהלך של קידמה בלתי נמנעת והם אחר התיזה הדתית הרואה בהיסטוריה התפתחות דטרמניסטית המשרתת סדר עולמי המובל בהשגחה אלוקית.  הערעור על מהלכה המובנה של ההיסטוריה מהווה רק  מהלך אינטלקטואלי אחד בתיזה הביקורתית אותה מאמץ הררי לאורך כתיבתו. כתיבתו הביקורתית שבה ומעלה  שאלות ביקורתיות המעודדות לחשיבה מורכבת שאינה מסתפקת בקלישאות או בתבניות חשיבה. אלא מחייבת אותו להכיר בכך שבמרבית חיינו אנו נאחזים בדימיונות כאלו ואחרים על מנת להצליח ולפעול במשותף. פעמים נקודת החיבור הינה מיתוס משותף בדמות אלים ופעמים בדמות כסף אך העיקרון הינו אותו עיקרון, בני האדם הצליחו להשתלט על כדור הארץ בזכות יכולתם להתאגד ולפעול יחדיו כקבוצה הפועלת למען מטרות משותפות שרובן נמצאות רק בדימיונם של בני האדם.

נקודת העוצמה  המרכזית של הספר אינה מצויה בעובדות ההיסטוריות שבהן הוא דן אלא באופן שבו הן מורכבות לכדי  תובנות חדשות ומאירות עיניים. הסוחפות אחריהן לא רק תלמידים לחוג להיסטוריה אלא בעיקר קוראים החפצים בהעשרת ידיעותיהם ותובנותיהם על העולם בו הם חיים מבלי לטבוע בים מלל ובשפה אקדמית המדירה את מרבית הקוראים. מלבד החשיפה לצורות חשיבה חדשות הספר הצליח לעורר בי מגוון רב שאלות ותהיות כדוגמת: האם הקידמה מובילה עימה בהכרח לאושר? מהי מערכת היחסים שעל האדם להנהיג עם שאר  ממלכות החי שסביבו ועוד כהנה וכהנה שאלות שנאה לעצור ולדון בהן בכובד ראש. העלאתן של השאלות וההימנעות מנתינת תשובות חד משמעיות, חיזקו בי  את הרצון לפנות ולהעמיק את החקר באפיקים נוספים.  

לסיכום, קיצור תולדות האנושות, הינו אחד  מספרי העיון הטובים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. אני חושב שהוא מהווה ספר פורץ דרך המתווה מסילות חדשות לחשיבה בכל הקשור להיסטוריה האנושית ומעל הכול לעתידו של המין האנושי החי ופועל על כוכב הלכת שלנו. צאו למסע ולא תצטערו ולו לרגע אחד. 

יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, דביר, 2013, 435 עמ'.