דילוג לתוכן הראשי

שַׁוְעַת עֲנִיִּים אתה תשמע צעקת הדל תקשיב ותושיע



מונית, ח'אלד אלח'מיסי, תרגמו: עמנואל סיון ותמר הרמן, כרמל-2014, 160 עמ'.
 איל שגיא ביזאוי  הראה בכתבתו ,קריאת ים סוף  (הארץ, גלריה, 14-7-2017) שבשנים האחרונות מספר הכותרים מהעולם הערבי המתורגמים לעברית נמצא בעליה מתמדת. אולם קריאה באותיות הקטנות העלתה ש"רבי המכר" המתורגמים נעים בין 1,000 ל-15,000 עותקים, מספר זניח בהשוואה לרבי מכר ישראלים שמכירותיהם עומדות על כ-40,000 עותקים. נתונים אלו מציבים את הספרות הערבית המתורגמת כספרות אוונגרדית הזוכה לקומץ מתעניינים ויותר מאשר שהיא מגדירה את היש היא מגדירה את שוליותה בשיח הספרותי בישראל. למרות מקומה השולי לאלו הקוראים בה מוזמנת חוויה מרתקת המזמנת הצצה אל מעבר לגבולות לשיח התקשורתי שמראה לנו את שכנינו מתוך פריזמה צרה של  הסכסוך הישראלי-פלסטיני שאין להטיל ספק בחשיבותו אך הוא בהחלט לא הרכיב המשמעותי ביותר בעיצובם של תהליכי העומק  המשנים את אזורינו לבלי הכר בשני העשורים האחרונים. כך בעודנו מתמקדים בגל הסכינאות שפקד את ישראל (בו נהרגו ישראלים בודדים)  מצרים, המעצמה הדרומית שאוכלוסייתה חצתה את סף-90 מיליון התושבים מתמודדת עם אי יציבות כלכלית ופוליטית העלולים להבעיר את האזור כולו.  כך בשקט וללא כותרות מרעישות הגיע שיעור האבטלה בקרב צעירים עד גיל עשרים וארבע לכ-75%, שער הלירה המצרית איבד 80%  מערכו, שיעורי הילודה הובילו  לכך ש-50% מאוכלוסייתה הינם ילדים  מתחת לגיל 18, והשחיתות הפושה חוללה ייאוש בקרב ההמונים המנסים למצוא את לחמם במציאות הכיאוטית.

מעטים התהליכים שניתן לדחוס לאייטמים בין שתי דקות במהדורות חדשות ולכן מי שחפץ להבין את הסובב ואינו בעל סבלנות להרצאות מלומדות (לבעלי הזמן אני ממליץ על פרופ' אוריה שביט) ימצא עניין רב בספרות שאינה אקדמית הפותחת פתח למתרחש באזורינו.  ספרות זו נעה ממספרי מסעות של עיתונאים כדוגמת: The fires of spring  או And then all hell  broke loose  . ועד לספרות פרוזה המשתמשת במציאות כתפאורה לעלילה המשלבת בין דמיון למציאות כדוגמת יצירתו של הסופר המצרי, עלאא אל-אסוואני בספרו בית יעקוביאן. לעומת יצירות אלו ניצבת בייחודיותה יצירתו של  התסריטאי ואיש הקולנוע המצרי, ח'אלד אלח'מסי, מונית (כרמל 2014).
 בספרו מתחקה המחבר  אחר רחשי הלב של נהגי המוניות הגודשים את רחובותיה של קהיר. בספרו הדקיק המונה 160 עמודים בלבד מצליח המחבר לחדור לעולמם של הנהגים ולפרוס את תיסכוליהם, פחדיהם ובעיקר מאבקם ההישרדותי לטובת  משפחותיהם. סיפוריהם של הנהגים מובאים  בחמישים ושמונה שיחות קצרות שקיים עימם המחבר במהלך נסיעותיו בעיר במהלך שנת -2008 שלוש  שנים לפני פרוץ "האביב הערבי". לרוב השיחות הופכות במהרה למונולוגים המתפרצים בשצף קצף לאחר ששאלה קטנה נזרקת לחלל האוויר. כתיבתם של המונולוגים פותחת פתח לעולמם המודחק של גברים הנאבקים אחר פרנסתם במציאות הרומסת את כבודם ומשתיקה את קולם.
"המונית" אינו מהווה ספרות במובן העלילתי אלא הוא מאגד פרגמנטים, דיאלוגים ומונולוגים שנאמרו לאורך תקופה בהקשרים שונים, הציר העלילתי אינו קיים אך יחד עם זאת התמונות השונות העולות מהסיפורים מתלכדות לכדי קולאז' מרתק של צבעים ורעיונות המעמיקים את ההבנה לגבי התהפוכות שפוקדות את החברה המצרית בעשור האחרון במגוון רחב של תחומים ובהם: מעמד האישה, תחושת התסכול משרירות ליבו של השלטון ובאי כוחו, האלימות הגואה, המצב הכלכלי המדרדר והכמיהה לתור זהב מדומיין בו מצרים חוזרת להוביל את העולם הערבי ולא מהווה קבצן התר אחר ממונם של אילי ההון במערב או במפרץ הפרסי.
המחבר איננו אדיש לדוברים וככל שהדיאלוגים מתקדמים ניתן לחוש את השינוי בעמדתו, מידת הזהירות הממלכתית המאפיינת אותו  נדחקת ומפנה את מקומה להכרה שהוא יושב על חבית נפץ העתידה להתפוצץ בכל רגע. פיצוץ זה אכן התקיים בגל המהומות ששטף את מצרים ב-2011 והוביל לנפילת שלטון מובארכ ולעלייתם של האחים המוסלמים (עד עתה  גם הם איבדו את השלטון לטובת חונטת הקצינים בהובלתו של אסיסי). למרות שמאז שהספר ראה אור בשפת המקור כבר התחלפו שני משטרים בארמון המלוכה בקהיר, נראה שמצוקת  ההמונים  שנחשפת בדבריהם של נהגי המוניות עודנה רלוונטית ל-2017 וכל עוד היא אינה זוכה למענה של ממש היא עלולה להזין את הלהבות העתידיות שיבעירו את מצרים כפרט ואת המזרח התיכון ככלל.

המונית, הצליח לרתק אותי ולשאת אותי מעבר לבועה הבטוחה בה אני חי אל עבר מרחבי הסער המתרגשים לפתחנו מדרום. אני מאמין שהייאוש מהמערכת הפוליטית, הבורות האמריקאית הפוגעת פעם אחר פעם בתחושת הכבוד הערבי, הסיאוב החברתי הבא לידי ביטוי בשחיתות הפושה ממשרדי השרים ועד לאחרוני השוטרים במחסום עוד יובילו לכך שאזורינו יישטף  בדם וביזע שהיו יכולים  להימנע אם המציאות החברתית פוליטית לא הייתה מופקרת לאינטרסים של בעלי הון ומקורבים המבנים את המציאות לקידום האינטרסים הצרים שלהם  המחדדים את הנתק בין האליטה להמון ופותחים פתח לעלייתם של גורמים רדיקלים המתחבבים על ההמונים ובו בעת מנצלים אותם לקידום האג'נדות הפוליטיות שלהן. ספרים כספרו של ח'אלד אלחמיסי שנמצאים אך בשולי המרחב הספרותי שלנו משמיעים את הזעקה אך השאלה היא האם יש מי שחפץ לשמוע אותה בתוך הקקופוניה הצרכנית בה אנו נתונים המקשה עד מאוד להפריד בין עיקר לתפל.


לאלו החפצים בהעמקה ספרים כדוגמת "בית יעקוביאן"  ו"המונית" נושאים עימם תשובה מורכבת העומדת בהתרסה  להלך הרוח הדטרמניסטי שנושאות עימן מהדורות החדשות. הסיפורים המגוללים בין דפיהם מראים שמדינות לא נופלות מעצמן, והמונים אינם נוטלים את נפשם בכפם למאבקים רווי דם אם הם אינם חשים שהמציאות החברתית בה הם נתונים אינה מאפשרת להם להביא את עצמם לידי מימוש אלא על ידי מאבק. הפניה אל הרדיקליות האיסלאמית אינה פרי מקרה או נטייה תרבותית של הערבים אלא תוצר של תהליכים גיאו-פולטים בהם המעצמות הבנו מציאות חברתית בלתי אפשרית ההולכת ומתפרקת לנגד עיננו, עם נפילתן של מדינות הלאום ההולכות ומחליפות את עצמן לישויות פוליטיות חדשות המובנות על ידי כוחות חדשים וישנים המעצבים את המרחב שלנו מחדש.  

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי