כל משפחה אומללה בדרכה

שרוכים, דוֹמֶניקוֹ סְטַרנוֹנֶה, תרגמה מאיטלקית:  יעל קריצ'וק, כתר, 2018

ככל שנוקפות השנים רק מעטים מצליחים לצלוח את יצירותיו של הסופר הרוסי הדגול, לב טולסטוי, אולם רבים יודעים לצטט מטבעות לשון שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולמנו התרבותי, כדוגמת:

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה" .

הסופר האיטלקי, דומניקו סטרנונה (Domenico Starnone) , לוקח את קוראיו למסע בן חמישים שנה בנבכי האומללות הייחודית. במרכזה של העלילה ניצבת משפחה בורגנית מנאפולי שאב המשפחה מחליט להגשים את עצמו ולשם כך הוא מעדיף לפרק את משפחתו על מנת להתמסר לפרשיית אהבהבים בעיר הגדולה, רומא.

על אף שהספר אינו ערוך והוא כולל 205 עמודים המודפסים במהדורת כיס, הוא מכיל עלילה גדושה ועשירה שסופרים פחות מיומנים היו זקוקים למאות עמודים על מנת למוסרה לקהל קוראיהם. גדולתו של הסופר טמונה ביכולתו הבלתי מעורערת לתמצת ולזקק סיפור מצמרר הנחלק לשלושה חלקים המספקים לקורא, מספר נקודות מבט מרתקות על חיי  המשפחה הנעים משנות השישים ועד היום.

חלקו הראשון של הספר מוקדש לשורת מכתבים שכותבת ,ונדה, לאחר עזיבתו המפתיע של בעלה. במילים קצרות וחדות היא סוקרת את האובדן, ההתרסקות הכלכלית והחברתית ומעל הכול את  תחושת הנבגדות המובילה אותה עד לכדי אובדן עצמי. חלקו השני של הרומן, מספר את הסיפור מנקודת מבטו של הבעל, אלדו, הבוחר פעם אחר פעם בהגשמה עצמית ובתחושה של חופש על פני דאגה לשאירי בשרו. כך בעוד משפחתו מדרדרת במדרון החלקלק הוא עולה לגבהים פילוסופים של הגשמה עצמית, חופש ופורקן הבאים לידי ביטוי בחיים נטולי מחויבות עם מאהבת צעירה ונטולת ילדים החיה את החיים הטובים ברומא של שנות השבעים של המאה ה-20. האידיליה מסתיימת כאשר ייסורי המצפון תוקפים אותו והוא בוחר לשוב לאשתו וילדיו, על מנת להיות אב משמעותי בחייהם. העשורים חולפים ואט אט נחשף הקורא למציאות החיים שהתפתחה לאחר ארבעת שנות  הגלות מרצון אליהם יצא אבי המשפחה. החלק השלישי החותם את הספר מציב בפני הקורא מראה שחורה המציגה בציניות קשה  כיצד מציאות החיים שנגללה בחלקים הראשונים של הספר, עיצבה את חיי שני  ילדי בני הזוג.  

שרוכים, הינו רומן משובח המצליח להפיח חיים בנושאים חרושים שכבר חשבנו שכבר אין בהם מקום לחידוש. הודות למשפטים הקצרים והעלילה המדויקת שאינה מתפתה לאזורי הקיטש והשבלונה זוכה הקורא לעלילה קצובה ומרתקת המצליחה מעבר לעניין הרב (קראתי את הספר ביום) לעורר מחשבות על יחסים זוגיים ומשפחתיים.

 בחירתו של הגיבור לעזוב את בת זוגתו וילדיו על מנת לממש פנטזיה של מימוש עצמי עוררה בי גועל ומיאוס מהנרקסיזם האגואיסטי בו נגוע אב המשפחה המצדיק את נטישתו במילים ריקות של מימוש עצמי. תחושה זו ככל הנראה ליוותה גם את הגיבור עצמו שלבסוף שב לביתו, אולם טעותו הייתה שניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולפתוח דף חדש. אולם העלילה כאפוס יווני  מראה לגיבור שאין דבר כזה דף חדש. כל מעשינו מעצבים לבלי שוב את חיינו ואת חיי יקירנו  ועל כן לכל היותר ניתן לפתוח פרק חדש שתמיד מתכתב עם הפרקים הקודמים. אב שנוטש אינו יכול לשוב כאביר נערץ, התנהגותו תמיד תהייה בעוכריו, והנקמה של יוצאי חלציו  בוא תבוא.

לסיכום את שרוכים קראתי  בנשימה עצורה שמעת לעת כמהה לאוויר צלול שסירב להיכנס לחדר הדחוס. זהו רומן  שהצליח לרתק, לעורר ולנמלמל את האיברים הפנימיים הנרדמים בשגרת היום יום הנעה מעבודה, לגידול ילדים ולתיחזוקה של זוגיות. אני מאמין שאם יש לכם ילדים בתום קריאתו של הרומן אתם תלכו לחדרם, תהדקו את השמיכות ותתפללו לבורא עולם שכאשר התפקידים יתהפכו בעוד כמה עשורים הם יהיו שם עבורכם ולא יהדקו את הכרית על פניכם הכמהות לאוויר וחמלה.