דילוג לתוכן הראשי

עצמי עיניים חזק, ג'ון ורדון, כתר 2012



כבר כמה פעמים תיארתי בפוסטים קודמים, את תחושת אי הנעימות שעטפה אותי כאשר הקדשתי את זמני לקריאת ספרי מתח, הנחשבים לרוב כספרי טיסה נחותים. מחשבות טורדניות בדבר השעות היקרות שהולכות לאיבוד בחוסר תוכלת פגמו בהנאה ששאבתי מעצם הקריאה והפכו אותן לזירת מאבקים בין השתוקקות נפשית לראציונאליות. גם כיום לאחר שכבר כמה שנים אני נהנה מספרות מתח מידי פעם מתגנבים לראשי הספקות בדבר התוכלת שבקריאת ספרי מתח אשר לא פעם מלבד להכניס לראשי פחדים ומחשבות קרימינליות אינן תורמים רבות לאיכות חיי. אולם כבמגע קסם ברגע שאני מתחיל להתייאש מסוגת ספרי המתח, תופס אותי ספר מטלטל הגורם לי להתמסר בהנאה לספרות זו.
לאחר הצלחת ספרו הראשון, חשוב על מספר (כתר,2011), יוצא ורדון למסע נוסף שבמרכזו ניצב גיבורו הידוע,  דייב גראני, שוטר בגמלאות המנסה לחיות חיי שלווה אי שם בשטחים הכפרים של מדינת ניו-יורק, הנגרר פעם נוספת בעל כורחו להתחקות אחר רוצחים סדרתיים.
לאורכם של כ-600 עמודים בהם מתגוללת עלילת הספר,עצמי עיניים חזק (כתר, 2012) הקורא שוקע במעמקיה של  תעלומת רצח ההולכת ונעשת עכורה יותר ויותר. הבלש גראני אינו נזקק לאקדח והוא אינו קופץ מבניינים בוערים, במקום כלי נשק המאפיינים גיבורים כג'ימס בונד לרשותו של גראני עומד הגיון קר ויכולת ניתוח מרשימה המסייעים לו ליצור סדר בקרב מכלול אינסופי של פרטים שלכאורה אינם קשורים זה לזה, אולם אט אט הם  מקבלים משמעות והופכים לכדי תשבץ המתמלא לנגד עיניו המשתאות של הקורא. מלאכת המחשבת בה נרקמים הפרטים הופכים את ספרו של ורדון לחוויה מסעירה.
מסיבה לא ברורה בוחר ורדון לקטוע את הריתמוס העלילתי בתיאור יחסיו של גראני עם אשתו, מדלן. לצערי תיאוריו של ורדון נכתבים בצורה מגושמת ובכך הם יוצרים  דמויות פלקטיות שאינן מסייעות להתפתחותה של העלילה, אלא רק יוצרות מקטעים המדמים את הקריאה לאימון אינטרוואלים. היה מוטב לו ורדון היה מתמקד במה שהוא טוב בו, כתיבת ספרי מתח קצביים ולא סופר המנסה לכתוב פרוזה דרמטית אשר לבסוף הופכת לקשקוש סנטימנטלי. עורך טוב היה מוריד את הקטעים הללו ללא היסוס, אולם נראה שההצלחה המסחררת של ספרו הראשון וציפיית המו"לים לביצי זהב נוספות, הובילה לעריכה רשלנית שהשאירה עמודים כה רבים הכתובים בצורה  בוסרית המייגעת את הקורא.
לאחר שקצת ציננתי את האווירה נשוב לספרו של ורדון, עצמי עיניים חזק, המהווה מותחן מרתק וסוחף, עד לכדי כך שבמהלך הקריאה קמתי מספר פעמים לבדוק שאכן דלתות ביתי נעולות ושאף פסיכופת לא מביט בי מבעד לחרכי התריסים. מההיבט התחושתי הקריאה בספר דומה לצפיה בסרט מטלטל בו אינך יכול לחשוב על דבר מלבד ההתרחשויות על המסך. ברוח חג הפסח שעבר זה עתה, אילו היה הספר רק מטלטל דיינו, אולם ספרו של ורדון מצליח גם להאיר נקודה בעלת משמעות ביחסנו עם הסובבים אותנו.
 מרבית הידע שאנו יודעים על הסובבים אותנו מבוסס על סיפורים שהם מספרים לנו, בלי שיש בידנו יכולת לאמת את המידע. כך לא פעם נוצרים בעיני רוחנו דימויים שכל קשר בינם לבין המציאות הינו מקרי בהחלט. דמיונות שווא מעין אלו מלווים לא פעם אמירות כמו: "הם היו זוג כל כך נחמד, אני לא מבין מדוע הם נפרדו" או "הוא היה ילד תמים, איך הוא הסתבך כך" ועוד כהנה וכהנה אמירות כנף חסרות משמעות. כאשר חושבים על כך לעומק את הזוג הנחמד ראינו רק באירועים בהם חייכנו הרבה ושוחחנו מעט  והילד שנראה כה תמים בדרך כלל עבר מחדרו לסלון ובחזרה בלי שהחליף עימנו מילה מלבד הנהון קצר וחסר משמעות.  כך שלמעשה עיקר הידע שיש לנו על הסובבים אותנו הינו למען האמת סיפור אנו תווים בעצמו תוך הסתייעות בפרטים הנוחים לנו לצורך בנייתו כנרטיב העולה בקנה אחד  עם התבניות שיש לנו בראש לגבי יחסים בין בני אדם. בספרו מצליח ורדון, כמו יוצרים מוכשרים נוספים כדוגמת סרטו הנפלא של בריאן סינגר,"החשוד המיידי" (1995), לערער את ההנחות המוקדמות של הקורא ולהראות לו עד כמה הוא אינו יודע, ועד כמה הוא שבוי בהנחות שמקורן ברצון האנושי ליצור סדר ולו מוטעה במציאות הכאוטית בה הוא חי. לאחר קריאת הספר, חשבתי עד כמה מעט אני מכיר את הסובבים אותי, וכיצד פעמים רבות אני משלים את החסר באמצעות הנחות דמיוניות השאובות מעולמי הפנימי. ההכרה בחוסר הידיעה לגבי הסובבים אותנו יכולה להוביל לשיתוק ולפחד אך אם לוקחים אותה כחלק מעובדות החיים ומחוקי המשחק של העולם בו אנו חיים היא מאפשרת התבוננות  מתוך נקודת מבט של ענווה והכרה במגבלתו של האדם לדעת מה סובב אותו.
כמובן שזו אינה תובנה מהפכנית, אולם יחד עם זאת שילובה של התובנה בספר מתח מהווה עבורי שילוב בין חוויה חושית לכמיהה לתובנות אינטלקטואליות ובכך למעשה הופך ספרו של ורדון, לספר מתח מהסוג שאני אוהב לקרוא ולהקדיש לו את שעותי.
לסיכום, עצמי עיניים חזק, הוא מותחן סוחף ששווה את שעות הקריאה המוקדשות לו. יש לצרף אליו הערת אזהרה שמשום שהוא כתוב בצורה כה קצבית, עליכם להתחיל לקרוא בו כאשר אתם יודעים שיש לכם מספיק זמן כדי להתמסר אליו ולקרוא בו ברצף.


תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סובורה-סדרת הפשע שמגלה את רומא מחדש

בחודשים האחרונים איטליה עולה לכותרות בהקשרים פחות מחמיאים. התפשטותה של המגיפה באזוריה הצפוניים והגידול המתמיד במספר המתים שחוצה כבר את רף 20,000   צובעים את ארץ המגף בצבעים קודרים. קשה להיזכר שעד לפני כמה חודשים איטליה הייתה שם נרדף לאופנה, למטבח עשיר ומפנק, אתרי תיירות מסקרנים וחדוות קרנבלים. רגע לפני שהדכדוך דוחק מחשבות חיוביות   דרמת הפשע בת שתי העונות שעלתה ב-2017 לנטפליקס, סובורה (Suburra Blod on Rome) , מחזירה את איטליה המוכרת והאהובה היישר לסלון. במרכזה של העלילה ניצבת יריבות בין ארגוני פשיעה מקומיים החפצים להקים נמל במבואותיה של רומא. אדמת המריבה שייכת למשפחות יריבות וגם לוותיקן, על מנת לצאת מהתסבוכת הדון המקומי, סמוראי, נאלץ לכרות בריתות להפעיל לחצים כשרים יותר ופחות על משפחות. כך בזה אחר זה מצטרפים לעלילה פוליטיקאים תאווי כוח, יזמי נדל"ן, סוחרי סמים, שוטרים ועברייני צווארון לבן. ככל שהפרקים מתקדמים כך מתגבהת לה ערמת הגופות הנזרקות בצידי הדרכים, אך המוות הפושה רק מעצים את הדרמה ואת תחושת הבהילות המעודדת לעבור מפרק לפרק. סובורה , היא לא רק סדרה קצבית המתארת

סדרות אוסטרליות מומלצות לצפייה מרתונית בנטפליקס

האם אוסטרליה הופכת למעצמה של יצירה טלוויזיונית? אילו סדרות אוסטרליות כדאי לראות בנטפליקס עם בואו של הקיץ? ואיך הכל קשור לגלי הפליטים המתדפקים על דלתותיה של היבשת הרחוקה עד לפני שהגיע עידן הצפייה הישירה, עבורי אוסטרליה הייתה אוסף של דימויים: מושבת עונשין, קנגרו ודובי קאולה. בקיצור לא הרבה, אבל לשמחתי לפעמים עולמות נפתחים בהזדמנויות בלתי צפויות כמו רשימת הצפייה המומלצת ההולכת ומתגבשת לאחר שהאלגוריתם של נטפליקס למד להכיר אותי ובכך שלח אותי לרצף של סדרות אוסטרליות שהובילו אותי לצפייה מרתונית שקיצרה לי את שעות השינה אך בהחלט העלו לי את הדופק.   מים עמוקים (2016, Deep Water ) בזו אחר זו מתגלות גופות של גברים בעיירת חוף מנומנמת באוסטרליה, צוות חוקרים פותח תיבת פנדורה הקושרת בין האירועים שלכאורה נראים לא קשורים. לצד חשיפתו של רוצח סדרתי   מסתתרות עוד אמיתות על קשרי השתיקה בקהילה, על משפחתה של החוקרת הראשית   ועל ההתנגשות המתמדת בין הפרטי לציבורי בהקשרים של מוסר, כבוד ומיניות. המנהל (2015, The Principal ) גלי ההגירה הפוקדים את אוסטרליה הובילו להתבססותן של קהילות מוסלמיות שמקורותי

סמויים לצפייה ישירה- שתי עונות שישאירו אתכם ערים שעות ארוכות

  סמויים- סדרת פשע אירופאית המציאות הישראלית לא מפסיקה להפתיע, ובתוך כל הכאוס הסובב הולך ומתחזק הרצון לבריחה,  אסקפיזם .  ערוצי הצפייה הישירה בהחלט מהווים אלטרנטיבה טובה לבריחה המיוחלת, אולם גם הם לא פעם נושאים איתם תחושות של מיצוי. תחושות אלו הקשו עלי  להתמיד ולראות את העונה השלישית של סובורה האיטלקית   לה המתנתי בסבלנות חודשים ארוכים. אך  כמאמר הצדיק, אין ייאוש בעולם כלל! ולשמחתי בו בעת שסובורה הלוקחת את הצופים לנבכיה של רומא מוכת הפשע, הגיעה למסכי ארץ הקודש העונה השנייה של הסדרה הבלגית המשובחת, סמויים (Undercover).  העונה השנייה של סמויים, מתכתבת עם העונה הראשונה ולכן אם טרם צפיתם בעונה הראשונה. תעצרו את הקריאה תשלימו חסכים ותחזרו בעוד 10 פרקים (עשר שעות צפייה ואתם אחרי זה) ותבואו לכאן מבושלים ומוכנים. לאלו ממכם שכבר גמעו מהקוקטייל הבלגי הטוב הזה, אספר בקצרה מה היה כי בכל זאת עברה שנה.  סמויים עונה ראשונה- בינות לכפר הנופש השלו רוחשים היצרים בוב סוכן סמוי במשטרה הפדרלית הבלגית נשלח יחד עם שוטרת הולנדית בשם קים די רוי להתחזות  לזוג היוצא לנופש בעיירה שלווה של נופש אירופאי מהוגן.  משי