המזוודות פתוחות ולאט לאט נערמים בהם הבגדים, כלי הרחצה וקצת נשנושים הנדחקים במעמקי המזוודה. לאחר פעולות הדחיסה המתבקשות והמעבר החוזר ונשנה אחר הרשימה המונחת בסמיכות מגיעה השלב הקשה, איזה ספר לקחת לחופשה? מצד אחד זו בכל זאת חופשה והסיכוי שאקרא ספרי עיון בהם אוכל להתרכז הינו קטן (היו שנים שהייתי לוקח עימי ספרי הגות כבדי משקל ומתאכזב שלא הצלחתי להביא את עצמי לידי העמקה בהם), מצד שני ספרות טיסות קלאסית משאירה בי תחושה של ריקנות מעין זלילה מהירה במקדונלדס שאינה משאירה רשמים מיוחדים עם תומה. כדי לצאת ידי חובה הכנסתי בזה אחר זה מספר ספרי קריאה וסגרתי את תיק הנסיעות. אולם כאשר הגענו לשדה התעופה לא יכולנו לעמוד בפיתוי ונכנסנו לחנות הספרים שבבית הנתיבות, אני יכול לשוטט שעות בין המדפים ולהנות רק מדפדוף אולם השעה דחקה ואז הגיח לנגד עינינו ספרה החדש של מירי רוזובסקי, כמו לשבור אור (זמורה ביתן, 2017). השנים שעברו בין ספריה הקודמים, פעם בחיים (זמורה ביתן, 2009) אותה אהבה כמעט ( זמורה ביתן ,2005), כל הדרך הביתה (עם עובד, 2001) רק חיזקו את תחושת הסקרנות ליצירה כנה, מושחזת ומטלטלת. עליתי לטיס
המלצות, ביקורות וסקירות על פודקאסטים,סדרות בנטפליקס, סרטים, ספרי עיון, ספרי פרוזה ומדי פעם גם מחשבות על תרבות וחברה.